אפשר למנוע כתב אישום או לבטל אותו בשלושה שלבים עיקריים. לפני ההגשה: בשימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, שבו החשוד או סנגורו משכנעים את התביעה לא להגיש כתב אישום. אחרי ההגשה: בטענות מקדמיות לפי סעיף 149, למשל פגם בכתב האישום, התיישנות או הגנה מן הצדק. בכל שלב: בבקשה לתביעה לחזור בה מכתב האישום. בפועל, רוב התיקים שנסגרים לפני משפט נסגרים בשלב השימוע.
המדריך מסביר כל אחד מהמסלולים, מה הסיכוי המעשי שלו ומה כדאי לעשות כשמקבלים מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום.
שלב 1: מכתב יידוע וזכות השימוע
לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בתיק פשע שהועבר לתביעה, התובע שולח לחשוד הודעה שחומר החקירה הועבר אליו. ההודעה כוללת את זכות החשוד לפנות בכתב ולבקש שלא להגיש נגדו כתב אישום. יש לכך חריגים, למשל כשהחשוד עצור.
- המועד: מגישים את הבקשה תוך 30 יום מקבלת ההודעה. אפשר לבקש מהתביעה הארכה.
- עיון בחומר: בשלב השימוע אין לחשוד זכות מלאה לעיין בכל חומר החקירה. הסנגור יכול לבקש עיון בחלקים מסוימים, וההחלטה בידי התביעה.
- מה כותבים: טענות עובדתיות, למשל גרסה חלופית או ראיות שלא נבדקו. טענות משפטיות, למשל שהמעשה אינו עבירה. ונסיבות אישיות, כמו עבר נקי, נזק חריג מהרשעה או מצב רפואי.
שימוע שהוכן היטב יכול להוביל לסגירת התיק, להגשת כתב אישום מתון יותר, להסדר מותנה או לעבירה פחות חמורה. בעבירות מסוימות התביעה רשאית גם לסגור את התיק בהסדר מותנה: החשוד מודה בעובדות ועומד בתנאים, כמו פיצוי או תשלום, והתיק נסגר בלי כתב אישום.
שלב 2: טענות מקדמיות אחרי הגשת כתב האישום
בפתח המשפט, לפני שהנאשם משיב לאישום, אפשר להעלות טענות מקדמיות. העיקריות שבהן:
| הטענה | במה מדובר | התוצאה האפשרית |
|---|---|---|
| פגם או פסול בכתב האישום | כתב האישום לא מפרט עובדות שמגבשות עבירה, או שנפלה בו טעות מהותית | תיקון כתב האישום, ולעיתים ביטולו |
| העובדות אינן מהוות עבירה | גם אם כל העובדות נכונות, הן אינן עבירה לפי החוק | ביטול האישום |
| התיישנות | עבר הזמן שהחוק קובע להעמדה לדין | ביטול האישום |
| זוטי דברים, חסינות, סיכון כפול | מעשה של מה בכך, חסינות לפי דין, או שהנאשם כבר זוכה או הורשע באותו מעשה | ביטול האישום |
| הגנה מן הצדק | הגשת כתב האישום או ניהול ההליך סותרים באופן מהותי עקרונות של צדק והגינות משפטית, למשל אכיפה בררנית או התנהלות פסולה של רשויות החקירה | ביטול האישום או סעד מתון יותר, כמו הקלה בעונש |
טענת הגנה מן הצדק מתקבלת רק במקרים חריגים. היא דורשת בדרך כלל ראיות להתנהלות פסולה של רשויות האכיפה, ולא רק "חקירה רשלנית".
שלב 3: בקשה לתביעה לחזור בה מכתב האישום
גם אחרי שהוגש כתב אישום, הסנגור יכול לפנות לתביעה ולבקש שתחזור בה ממנו, כולו או חלקו. סיבות אפשריות: ראיות חדשות, קושי ראייתי שהתגלה, או שינוי נסיבות כמו מחלה קשה או חלוף זמן רב. חזרה מכתב האישום לפני תשובת הנאשם מובילה בדרך כלל לביטולו. חזרה בשלב מאוחר יותר עשויה להוביל לזיכוי.
דוגמה מעשית
צעיר בן 20 בלי עבר פלילי חשוד בתקיפה בקטטה בפתח מועדון, ומקבל מכתב יידוע. הסנגור מבקש לעיין בסרטון מצלמת האבטחה ומגלה שהצעיר ניסה להפריד בין הניצים. בשימוע הוא מציג את הסרטון ועדות של חבר, ומסביר שהרשעה תפגע בגיוס לתפקיד מבוקש. התביעה מחליטה לסגור את התיק. כדאי לברר גם באיזו עילה נסגר, כי עילת הסגירה קובעת מה יישאר ברישום המשטרתי.
טעויות נפוצות
- להתעלם ממכתב היידוע. אחרי שהמועד חולף, אפשר להגיש כתב אישום בלי לשמוע את החשוד.
- לכתוב לבד את המכתב לתביעה. כל מה שנכתב יכול לשמש ראיה. נוסח לא זהיר עלול להזיק.
- לחשוב שביטול כתב אישום מוחק הכול. ייתכן שיישאר רישום משטרתי, לפי עילת הסגירה.
קטינים
בתיקי קטינים יש הוראות מיוחדות, ושיקולי שיקום מקבלים משקל רב. הסנגוריה הציבורית מייצגת קטינים בלי קשר למצבם הכלכלי. ראו סנגוריה ציבורית ובחירת עורך דין פלילי.
מקורות
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיפים 60א ו-149 (ויקיטקסט)
- כל זכות – סגירת תיק פלילי ללא הגשת כתב אישום באמצעות הסדר מותנה
מדריכים קשורים: הסדר טיעון ואי הרשעה, חקירה באזהרה וזכויות הנחקר.
המידע במדריך כללי ואינו ייעוץ משפטי. המועדים והחריגים משתנים מתיק לתיק, ולכן חשוב להתייעץ עם סנגור. עודכן: אוקטובר 2026.