על היעדר ראיות מספיקות והמשמעות המשפטית של מצב כזה

כשנפתחת חקירה פלילית, מהות החקירה היא איסוף הוכחות לאשמתו לכאורה של החשוד. ככל שנאספו ראיות חותכות לאשמת החשוד, כך הסיכויים להרשעה שלו בדין יהיו גבוהים יותר, עם זאת, יש מקרים שבהם למרות כל המאמצים של החוקרים, העמדה לדין איננה אפשרית.

מהי העמדה לדין פלילי ומתי היא מתבצעת? באילו מצבים עשויה התביעה לסגת מהכוונה שלה להעמיד לדין חשוד בביצוע עבירה פלילית? מה בין היעדר ראיות מספיקות לעבירה, לבין חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה? כיצד יכול עורך דין פלילי מנוסה ואיכותי לשפר את מצבו של החשוד ואף לפעול לסגירת התיק הפלילי נגדו? בשורות להלן נרחיב את היריעה במצבים השונים שבהם נמנעת התביעה מלהעמיד חשוד בביצוע עבירה פלילית לדין.

העמדה לדין פלילי – מתי היא מתבצעת

כאשר אדם נחשד בעבירה פלילית, נפתח נגדו תיק במשטרה המרכז את כל המסמכים וההוכחות לאשמה לכאורה של החשוד.

להלן השלבים השונים בדרך להעמדה לדין פלילי:

  • חשד לביצוע עבירה: בשלב הזה יש רק חשדות נגד אדם על ביצוע עבירה פלילית. החשדות הקיימים נחקרים, כאשר החוקרים עושים שימוש בכל אמצעי חוקי על מנת לצבור ראיון לאשמתו של החשוד. מאליו מובן שאם קיימת הוכחת המעידה אחרת, גם החוקרים וגם בית המשפט חייבים להתחשב בה. לאורך כל השלב הזה, מדובר בחשוד בלבד.
  • כתב אישום בגין ביצוע עבירה: מצבו של החשוד משתנה אם וכאשר מחליטה משטרת ישראל להעביר את התיק הלאה להמשך הטיפול. משטרת ישראל מעבירה את התיק, כולל כל ההוכחות שנמצאות, בליווי המלצה להעמיד לדין את החשוד או לסגור את התיק. ברגע שהוגש כתב אישום, החשוד הופך לנאשם.
  • הרשעה: הרשעה משנה שוב את הסטטוס של הנאשם והופכת אותו למורשע. במצב הזה אשמתו של הנאשם ברורה.
  • זיכוי: אם בתום המשפט הנאשם זוכה, יבוטלו כתבי האישום נגדו. גם הזיכוי יכול להיות עקב עדר הוכחות מספיקות או העדר אשמה.

העמדה לדין פלילי מתבצעת כאשר בידי החוקרים הצטברו הוכחות שיכולות להביא, למיטב ידיעתם, ניסיונם והבנתם, להרשעתו של החשוד אם וכאשר יועמד לדין.

 

באילו מצבים עשויה התביעה לסגת מכוונתה להעמיד את החשוד לדין

יש מקרים שבהם למרות כל המאמצים שמשקיעים חוקרי המשטרה, ההוכחות כנגד החשוד עלולות שלא להספיק על מנת להעמיד אותו למשפט. בתום השלב של איסוף ההוכחות, עומדים החוקרים בפני החלטה: העמדה לדין תעמיד במבחן את ההוכחות ואת מידת התקפות שלהן לגבי העבירה. לפיכך, רק אם יש יסוד סביר להניח שהנאשם יורשע, מוגש נגדו כתב אישום.

על היעדר ראיות מספיקות והמשמעות המשפטית של מצב כזה
על היעדר ראיות מספיקות והמשמעות המשפטית של מצב כזה

לחילופין, אם מתקבלת החלטה שלא להעמיד לדין, יכולות להיות לה שלוש סיבות:

  1. העדר אשמה: כל ההוכחות מצביעות על כך שהנאשם איננו אשם בביצוע המעשה. לחילופין, ההוכחות שהצטברו הן מעטות והחוקרים משוכנעים שהחשוד חף מפשע.
  2. חוסר עניין לציבור: לעיתים, למרות שיש מספיק הוכחות ויש יסוד להעמיד חשוד בביצוע עבירה לדין, תימנע המשטרה, או בשלב הבא הפרקליטות, מלהעמיד את החשוד לדין.
    לפני מספר שנים שונתה העילה הזאת, ונכון להיות מדובר במצב שבו נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין. ואולם יש שעדיין עושים שימוש במינוח הישן, שהוא במידה רבה שגוי.
  3. היעדר ראיות מספיקות: במצב הזה, התיק נגד נאשם נסגר בגלל העובדה שלא נאספו ראיות מספיקות להעמיד אותו לדין. בסעיף בא נפרט קצת יותר בנושא זה.

 

על היעדר ראיות מספיקות והמשמעות שלו

כאשר מתנהלת חקירה פלילית, המטרה של החוקרים היא לאסוף די ראיות העשויות לשכנע את בית המשפט באשמתו של החשוד. החקירה כנגד החשוד מתנהלת עד שהחוקרים מרגישים שהם אספו מסה קריטית של ראיות שתטה את הכף ותביא את להגשת כתב אישום.

בהמשך, הראיות יגרמו לשופטים להרשיע את הנאשם. עם זאת, לא אחת קורה שהחוקרים המנהלים את החקירה מגיעים למבוי סתום, שממנו הם לא יכולים להמשיך לשום מקום. מצד אחד, הניסיון והעובדות הקיימות מצביעים על אשמתו של החשוד. מצד שני, ההוכחות שנאספו אין בהן די בכדי להגיש כתב אישום נגד החשוד, לא כל שכן להרשיע אותו כאשר המקרה יגיע למשפט.

במקרים כאלה, עשויים החוקרים להמליץ על סגירת התיק. לחילופין, הפרקליטות עשויה להחליט שלא להעמיד את החשוד לדין עקב חוסר ראיות מספיקות.

 

ההבדל בין היעדר ראיות מספיקות לבין חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור

כאשר תיק חקירה כנגד נאשם נסגר בעקבות היעדר ראיות מספיקות, סגירת התיק איננה מצביעה על העדר אשמה של החשוד. מה שזה אומר בעצם הוא שלדעת החוקים החשוד אכן אשם, אבל הראיות שהצטברו כנגדו אינם מאפשרות להוכיח מעל לכל ספק את האשמה שלו ביצוע העבירה.

המצב השני, שאומר שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין, הוא מצב שבו אשמתו של החשוד מוכחת, אבל העבירה או התוצאות שלה אינן מצדיקות העמדה לדין. בשני המקרים, התיק לא באמת נסגר אלא נמצא בסוג של הקפאה.

ואולם במקרה שבו החוקרים מגיעים למסקנה שהחשוד איננו אשם בביצוע העבירה, כי אז התיק יכול להיסגר עקב העדר אשמה. במקרה הזה התיק אכן נסגר ונמחק מהרשומות.

 

האם עורך דין פלילי יכול לסייע בשינוי העילה לסגירת תיק משטרתי?

לפעמים, סגירת תיק עקב העדר אשמה היא חיונית. הדבר חשוב אם החשוב מעוניין לקבל ויזה להגירה או לעבודה למדינה אחרת, כאשר חלק מהדרישות לויזה כוללות גם תעודת יושר. תיק פלילי שנסגר מחוסר הוכחות או חוסר עניין לציבור מונע קבלת תעודת יושר.

מניעת תעודת יושר גם מונעת אפשרות לעסוק במגוון רחב של מקצועות. לדוגמה – מי שמעוניין לקבל תפקיד של עובד אחזקה בבנק, יהיה מנוע מלקבל את התפקיד אם יש לו תיק שנסגר מחוסר הוכחות. רק עורך דין מיומן יכול להביא לשינוי עילת הסגירה של תיק פלילי, באופן שישרת נאמנה את הלקוח שלו.

 

התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת יכולה להתרחש במספר מצבים וסיטואציות, שיפורטו במסגרת מאמר זה. אולם יש לציין בתחילה כי כאשר ישנה חזרה מכתב האישום,

חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע

אחד המצבים הפחות נעימים הוא תרחיש בו אדם מתעורר בוקר אחד ומגלה שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שביצע לכאורה. בישראל, בדומה למרבית המדינות המתוקנות,

היעדר אשמה פלילית

כשאדם מעורב במקרה שיש בו חשד לעבירה פלילית, הדבר הראשון שחוקרי המשטרה עושים הוא לפתוח תיק פלילי כנגד החשוד. פתיחת התיק מאפשרת לחוקרי המשטרה לאסוף

היעדר עניין לציבור

בתחילת שנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוק סדר הדין הפלילי. התיקון עוסק במקרים שבהם אין הצדקה, אינטרס או עניין ציבורי להעמדה לדין של חשוד בעבירה

ביטול כתב אישום עקב רשלנות התביעה

נאשם שכנגדו הוגש כתב אישום יכול לנסות לבטל אותו עוד לפני תחילת הדיונים. אחת האפשרויות הפחות מוכרות היא ביטול כתב אישום עקב רשלנות התביעה. מדובר