
הנקישה הבלתי צפויה על הדלת באישון לילה, השוטרים שעומדים בכניסה לבית, וההלם המוחלט כאשר מסבירים לכם שאתם עצורים בחשד לאלימות כלפי בת/בן הזוג או בן/בת המשפחה. עבור אזרחים נורמטיביים, שמעולם לא עברו עבירה פלילית, הרגע הזה הוא בגדר רעידת אדמה שמשנה את מסלול החיים לנצח. ברגע אחד, אדם שומר חוק, איש משפחה מסור ובעל קריירה יציבה, מוצא את עצמו נשאב אל תוך סיוט משפטי וחקירתי, כשכל המערכת מתייחסת אליו כאל עבריין מסוכן. תלונות שווא על אלימות במשפחה הפכו בשנים האחרונות לנשק קטלני, קר וציני, המופעל לעיתים קרובות מתוך מניעים זרים לחלוטין שאין בינם לבין אלימות אמיתית דבר וחצי דבר.
ההתמודדות עם עלילת דם מסוג זה דורשת הרבה יותר מאשר אמירת האמת בחדר החקירות. היא דורשת אסטרטגיה הגנתית אגרסיבית, חכמה ומדויקת. אני, עו"ד אדי אבינועם, מלווה ומייצג אזרחים במצבי משבר פליליים כבר למעלה מ-31 שנים. כמי שמוביל משרד עורך דין פלילי בראשון לציון, ראיתי כיצד המערכת המשטרתית נופלת שוב ושוב בפח שטומנים לה מתלונני שווא, וכיצד אנשים תמימים משלמים את המחיר הכבד ביותר. השאיפה שלי היא לחשוף את המנגנון ההרסני הזה, להעניק לכם את הידע הקריטי להתמודדות, ולפרק את עלילת השקר לגורמים עד לסגירתו המוחלטת של התיק הפלילי נגדכם ולטיהור שמכם הטוב.
המניע הנסתר: מדוע תלונות שווא על אלימות במשפחה הפכו למכת מדינה?
כדי להבין את תופעת תלונות השווא, חובה להסתכל על ההקשר הרחב שבו הן נולדות, לרוב, בתוך הליכי גירושין סוערים או סכסוכי משמורת ורכוש. בלהט המאבק המשפטי בבתי הדין למשפחה, ישנם צדדים (ולעיתים אף גורמים מקצועיים המייעצים להם) המזהים את התלונה במשטרה כ"נשק יום הדין" המושלם. תלונה אחת על דחיפה, איום או אלימות מילולית, מספיקה כדי להרחיק את בן/בת הזוג מהבית באופן מיידי, לנתק אותו/ה מילדיו, ולצייר אותו/ה כאדם מסוכן ואלים בפני בית המשפט לענייני משפחה, ובכלל. זוהי דרך אכזרית ומהירה להשיג יתרון טקטי, לשפר עמדות במשא ומתן הכספי, ולהפעיל מכבש לחצים פסיכולוגי אדיר על הצד השני.
הסיבה המרכזית לכך שהתופעה הפכה למכת מדינה היא חוסר האיזון הקיצוני בסיכון שלוקח על עצמו מתלונן השווא. נכון להיום, אדם הניגש לתחנת המשטרה ומוסר עדות שקרית, יודע כי הסיכוי שהוא עצמו יועמד לדין על מסירת הודעה כוזבת, עדויות שקר או תפירת תיק, הוא קלוש עד אפסי. המערכת ממעטת מאוד להעניש מתלונני שווא בתיקי אלימות במשפחה, מתוך חשש שהדבר ירתיע קורבנות אמת מלהתלונן בעתיד. חוסר ההרתעה הזה יוצר כר פורה לעלילות דם, כאשר מתלונני השווא יודעים שיש להם הכל להרוויח ושום דבר להפסיד.
ההשלכות ההרסניות של עלילת דם על החשוד ובני משפחתו
רגע הגשת התלונה מהווה נקודת אל-חזור עבור החשוד החף מפשע. ההשלכות הפיזיות והמשפטיות נוחתות עליו כמו פטיש כבד: הוא נעצר ונלקח לחקירה באזהרה, טביעות אצבעותיו נלקחות, והוא מוחזק בתא מעצר בתנאים איך לומר , לא בדיוק מלון חמישה כוכבים….. גם אם הוא משוחרר לאחר החקירה, השחרור מלווה כמעט תמיד בתנאים מגבילים מחמירים ביותר, כגון הרחקה מביתו למשך ימים או שבועות , איסור יצירת קשר עם בת הזוג והילדים, ובהמשך לעיתים ,צווי הגנה שמוציאים אותו משגרת חייו לחלוטין. הוא נזרק לרחוב, נאלץ לחפש מקלט אצל קרובי משפחה או לשכור דירה חלופית, בזמן שכל עולמו קורס סביבו.
אך ההרס אינו מסתכם רק בפגיעה הפיזית והכלכלית. הנזק התדמיתי והפסיכולוגי הוא לעיתים חמור אף יותר. חותמת ה"חשוד באלימות" מותירה כתם שחור ובלתי נראה על שמו הטוב של האדם. קהילות, מקומות עבודה וחברים נוטים להתרחק, מתוך אמונה עיוורת ש"אין עשן בלי אש". עצם קיומו של תיק פתוח (ואפילו תיק סגור מחוסר ראיות) עלול למנוע קידום בעבודה, להכשיל קבלה למשרות ביטחוניות או ממשלתיות, ולפגוע באפשרות להוציא רישיונות מסוימים. החרדה הקיומית והתחושה שכולם התהפכו עליך בגלל שקר, מובילות רבים למשברים נפשיים עמוקים.
כיצד המערכת מתמודדת עם תלונות כוזבות והיכן היא נכשלת?
הכשל המרכזי של מערכת אכיפת החוק בטיפול בתלונות אלימות במשפחה נובע מגישת ה"אפס סיכון" שנוקטת המשטרה. בעקבות אירועי עבר או הווה טרגיים שבהם המשטרה לא התערבה בזמן, קיימת כיום הנחיה לא רשמית (ולעיתים רשמית) להחמיר מאוד עם כל גבר המוחשד או המואשם באלימות כלפי בת זוגו. אכן , ייאמר , שלכאורה אין מקום להפלות בין גברים לנשים , אך בפועל כיוון שרוב רובל של ארועי האלימות במשפחה מיוחסים לגברים , הרי שבפועל הנטייה לטיפול המיידי והמחמיר מופנה אל הגברים .החוקרים פועלים תחת לחץ עצום ומעדיפים לעצור ולחקור את החשוד באופן אגרסיבי, מאשר לקחת את הסיכון הקלוש שהתלונה לא נכונה ושהם יישאו באחריות למחדל. גישה הגנתית זו של המערכת גורמת לכך שהם מקבלים את גרסת המתלוננת לעיתים לא מועטות? כתורה מסיני כבר בשלבים הראשונים, ומתעלמים מנורות אזהרה בוהקות שמעידות על עלילה מתוכננת.
כתוצאה מכך, נטל ההוכחה בחדר החקירות מתהפך הלכה למעשה. למרות שעל פי החוק היבש על המדינה להוכיח את אשמתו של החשוד, בפועל, החשוד הנורמטיבי מוצא את עצמו במצב בלתי אפשרי שבו הוא נדרש להוכיח שאירוע מסוים פשוט לא קרה, להוכיח את ה"אין". החוקרים נוטים לשאול שאלות מכשילות, לחפש סתירות קטנות בגרסתו מתוך לחץ, ולהתעלם מראיות חיצוניות או מהקשרים סביבתיים כמו הליך גירושין מתנהל. מבלי סיוע משפטי של עורך דין פלילי מהרגע הראשון, האזרח התמים מנסה לשתף פעולה בהגזמה, מדבר יותר מדי, ובטעות מספק לחוקרים בדיוק את מה שהם צריכים כדי לבסס את החשד נגדו.
האסטרטגיה המנצחת: כך עורך דין פלילי מפריך תלונת שווא
הפרכת תלונת שווא על אלימות במשפחה היא מלאכת מחשבת משפטית, קרימינולוגית וטכנולוגית. כעורך דין פלילי עתיר ניסיון, הפעולה הראשונה שאני נוקט היא חקירת צללים אקטיבית ומיידית.ככל שאין בפעולות משום שיבוש הליכי חקירה , אנו אוספים ומתעדים כל פיסת מידע דיגיטלית: הקלטות (שמותרות על פי חוק כאשר הלקוח צד לשיחה), תכתובות וואטסאפ ארוכות, איכונים סלולריים המראים היכן שהה הלקוח בזמן "האירוע", ועדויות של שכנים או בני משפחה אחרים. לעיתים קרובות, התכתבות אחת שנשלחה בווטאסאפ זמן קצר לפני הגשת התלונה, שבה המתלוננת מאיימת "אני אגמור אותך אם לא תיתן לי את הדירה", היא ראיית הזהב שמרסקת את התיק.
מעבר לראיות הטכניות, כאן נכנסת לתמונה ההבנה העמוקה בנפש האדם. השכלתי האקדמית, הכוללת תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדעי החברה בתחומי לימודי הפסיכולוגיה וקרימינולוגיה, לצד למעלה מ 31 שנות ניסיון משפטי ואלפי תיקים משפטיים שבהם טיפלתי, מאפשרת לי לנתח את המבנה הפסיכולוגי של התלונה. חוקר את המניעים, מצביע על השפה שבה משתמשים המתלוננים, וחושף בפני רשויות התביעה או בית המשפט את הסתירות הפנימיות בגרסתם . המטרה האסטרטגית היא לפגוע באמינות התלונה והמתלונן מוקדם ככל האפשר, בהליך בקשה לסגירת התיק הפלילי או הליך השימוע. הכל כדי למזער נזקים או כדי להביא לסגירת התיק הפלילי ללא הגשת כתב אישום.
טבלת עלות מול תועלת: ניהול המאבק המשפטי בתיקי תלונות שווא
| אופן הפעולה והשלב בתיק | העלות והסיכון ללא ייצוג פלילי נאות | התועלת והישגי הליווי על ידי עו"ד פלילי |
| חקירה ראשונית במשטרה | הפללה עצמית מתוך פאניקה, חוסר יכולת להפריך שקרים, מעצר ממושך והרחקה טראומטית. | הכנה מדוקדקת, שימוש מושכל בזכות השתיקה, מניעת מעצר ומזעור תנאי ההרחקה. |
| איסוף הראיות וביסוס הגנה | הסתמכות עיוורת על המשטרה, אובדן ראיות דיגיטליות קריטיות כגון הודעות וסרטונים שנמחקים. | חקירת צללים אקטיבית, חילוץ הקלטות, ובניית תיק שמוכיח קיומו של מניע זר ופסול לתלונה. |
| התמודדות בהליך השימוע (60א) | ויתור על השימוע, הגשת כתב אישום, כניסה למשפט פומבי והרס מוניטין תעסוקתי וחברתי. | כתיבת בקשת שימוע כירורגית במטרה להטיל ספק בגרסת התביעה, חשיפת שקרים והבאת התיק לגניזה. |
| סיום ההליך ועילת סגירה | סגירה מ"חוסר ראיות" שמותירה רישום משטרתי ועלולה לפגוע בקבלת רשיון נשק או בקבלה למקומות עבודה וסיווגים. | דחיפה עיקשת לסגירה בעילת "חוסר אשמה פלילית", מחיקת הרישום כליל וטיהור השם. |
שאלות ותשובות נפוצות בנושא תלונות שווא על אלימות במשפחה
מה עלי לעשות ברגע הראשון בו מודיעים לי שאני נחקר על אלימות במשפחה?
הכלל הראשון והחשוב מכל הוא לשתוק ולדרוש במיידי פגישת התייעצות עם עורך דין פלילי, לפני שאתם עונים ולו על שאלה אחת. אל תנסו להסביר או "לסדר את העניינים" מול החוקר. כל אמירה שלכם, אפילו התנצלות תמימה על ויכוח קולני, עלולה להיות מובנת כהודאה באשמה. שמרו על זכות השתיקה עד להגעת הסניגור.
האם המשטרה תאמין לי אוטומטית אם אציג הקלטות שהמתלוננת משקרת?
לצערנו, לא אוטומטית. המשטרה נוטה בתיקי אלימות במשפחה לנקוט במשנה זהירות קיצוני ולגבות את המתלוננת בשלבים הראשונים. עם זאת, הצגת ראיות דיגיטליות מוצקות (הקלטות, וואטסאפ) דרך עורך דין פלילי שיודע לנתב אותן נכון לתוך חומר הראיות, היא אחת הדרכים לסדוק את חומת האמון של החוקרים.
האם התיק ייסגר מיד בתום החקירה אם יבינו שזו עלילה?
נדיר מאוד שתיק נסגר בו ביום בתחנה. החוקרים מחויבים להעביר את התיק לבחינת התביעה המשטרתית או הפרקליטות. עורך הדין הפלילי שלכם ינהל את המאבק מול הרשויות הללו כדי ללחוץ על סגירה מהירה של התיק. המטרה היא להשיג סגירה מוחלטת בעילת "חוסר אשמה פלילית" כדי שלא ייוותר לכם רישום משטרתי.
האם המתלוננת תיענש על מסירת תלונת השווא נגדי?
באופן רשמי מסירת עדות שקר היא עבירה פלילית, אך המערכת ממעטת מאוד להגיש כתבי אישום נגד מתלוננות שווא בתיקי אלמ"ב מחשש להרתעת קורבנות עתידיים. עם זאת, לאחר שהתיק הפלילי ייסגר ובדגש על עילת היעדר אשמה, נפתח בפניכם הפתח לתבוע את המתלונן/ת בתביעה אזרחית ונזיקית על הפגיעה בשמכם הטוב והוצאת לשון הרע.
