עבירות הריגה – עונש

בשנת 2019 המאפיינים של עבירות הריגה, המרכיבים שלהן והעונש בצידן, הוגדרו מחדש בחוק העונשין הישראלי, כדי לאפשר לבתי המשפט בארץ לפסוק בתיקי הריגה בצורה טובה וצודקת יותר. במסגרת סקירה זו נסביר מהו התיקון שבוצע בסעיפי בחוק העונשין המטפלים בעבירות הריגה והעונש בצידן, וכיצד עורך דין פלילי עבירות הריגה עשוי לסייע למי שנקלעו להליכים פליליים הקשורים בעבירות הריגה.

איזה תיקון בוצע בחוק העונשין בסעיפים הנוגעים לעבירות הריגה והעונש בצידן?

עד שנת 2019, עבירות הריגה והעונש בצידן מוקמו במידרג העבירות הפליליות מקבוצת עבירות ההמתה המנויות בחוק העונשין הישראלי, בין עבירות רצח ובין עבירות מסוג גרימת מוות ברשלנות. זאת כשבחוק העונשין נמצאו לא מעט סעיפים שיצרו בלבול או נתנו פתח לפרשנות משתנה.

לכן עלה הצורך בהגדרה ספציפית יותר של עבירות ההריגה והעונש הקבוע בצידן. החל משנת 2019 ואילך, שונתה ההגדרה של עבירות הריגה בחוק העונשין לכדי הגדרה מדויקת יותר, כפי שנסביר בשורות הבאות.

 

מה מאפיין עבירות הריגה לפי הגדרתן העדכנית בחוק העונשין?

לשם ההבחנה בין עבירות הריגה ובין עבירות רצח, יש צורך להוכיח את קיומו של מאפיין שנקרא "היסוד הפיזי" בעת ביצוע העבירה. הרכיב שמבדיל עבירות הריגה מעבירות רצח, נקרא היסוד הפיסי. ככל שהנאשם ביצע מעשה אקטיבי במטרה להביא למות הקורבן, פעולותיו יוגדרו כעבירת רצח, ולא כעבירת הריגה, והעונש יהיה בהתאם.

אולם, ככל שלא קיים מרכיב פיסי כאמור לעיל בביצוע העבירה המיוחסת לנאשם, אלא נסיבות אחרות שהובילו לביצועה, סביר שסעיף האישום שייוחס לעבריין יהיה עבירת הריגה, שהעונש בצידה הוא מופחת בהשוואה לרצח.

הסעיף בחוק העונשין בו מטופלות עבירות הריגה בישראל, הוא סעיף מספר 298. בסעיף זה נקבע שבכדי להוכיח שאדם מסוים ביצע עבירת הריגה, הפרקליטות תידרש להציג ראיות התומכת בטענה שהקורבן הומת בידי הנאשם ללא כוונה תחילה. בהליך המשפטי הנסוב סביב עבירות הריגה, אם כן, התביעה נדרשת להוכיח את קיומו של קשר ראייתי עובדתי בין מות הקורבן לבין מעשיו של הנאשם.

כפי שהוסבר קודם לכן, בעבירות הריגה קיים יסוד נפשי מצומצם יותר לעומת עבירות רצח. תחת קטגוריית עבירות זו נכנסים גם מעשים של אנשים שלא פעלו בהתאם לדרישות החוק בנסיבות מסוימות, או מי שלא פעלו כדי למנוע השתלשלות אירועים מסוימת שהסתיימה במותם של אדם או אנשים.

עבירות הריגה - עונש
עבירות הריגה – עונש

מהי מודעות בפועל ומה הקשר בינה ובין עבירות הריגה?

ישנו מונח שנקרא "מודעות בפועל", המשחק גם הוא תפקיד משמעותי בהליך הפלילי הנוגע לעבירות הריגה. מונח זה פירושו כי הנאשם בחר לעשות מעשה מסוים שהסתיים במותו של זולתו, חרף הידיעה שלמעשיו אלו עשויות להיות תוצאות מסוכנות. אולם גם במצבים שבהם לא ניתן להוכיח שהנאשם היה מודע לחלוטין להשלכות האפשריות של מעשיו, הרי שבראי החוק, ישנה בהחלט אפשרות להעמידו לדין בגין עבירת הריגה בהינתן נסיבות מסוימות.

 

באילו תרחישים ניתן להרשיע אדם בעבירות הריגה ואיזה עונש צפוי לו?

בתנאים מסוימים, עבירות הריגה עשויות להיות מיוחסות גם למי שגרמו לקיפוח חיי הזולת מתוך קלות דעת, אדישות ושלא במתכוון (היינו, ללא מרכיב נפשי של תכנון מראש, ללא אלמנט של קינטור מצד הקורבן, ומבלי שהתקבלה בצד הפוגע החלטה מדעת ליטול את חיי המנוח). במקרים בהם מתקיימים התנאים הנ"ל ניתן שהנאשם יעמוד לדין על עבירות הריגה במקום על רצח. לאור חומרתן הפחותה (באופן יחסי) של עבירות הריגה – עונש המאסר יהיה מופחת לעומת העונש הקבוע על רצח מדרגה ראשונה בישראל (שהוא מאסר עולם), קרי -עד 20 שנים מאחורי סורג ובריח. ישנם אף מקרים שבהם בוחר בית הדין הפלילי להטיל על נאשמים שהורשעו בהריגה עונשים בדרגת חומרה נמוכה אף יותר מזו. הדבר תלוי כמובן בנסיבות המקרה ובהיסטוריה הפלילית והאישית של העבריין.

 

עבירות הריגה – עונש זהה לעבירות גרימת מוות ברשלנות?

בראי החוק בישראל, ישנו הבדל בין עבירת גרימת מוות ברשלנות ובין עבירת הריגה. במקרה של עבירת הריגה, עונש המאסר יכול להגיע עד 20 שנים, בעוד שעבור גרימת מוות ברשלנות –  העונש המרבי הקבוע בחוק העונשין הוא 3 שנות מאסר.

שוני נוסף בין תיקי גרימת מוות ברשלנות לבין תיקי הריגה, טמון בעובדה שלשם הרשעה בעבירת גרימת מוות ברשלנות, יש להוכיח כי בא לידי ביטוי יסוד נפשי של רשלנות, בעוד שלטובת הרשעה בביצוע הריגה, נדרשת הוכחת קיומו של יסוד נפשי מסוג כוונה בעת ביצוע העבירה, או התנהגות פזיזה.

כלומר העונש בגין עבירת הריגה הוא חמור לאין שיעור מזה הקבוע בחוק בגין גרימת מוות ברשלנות, וזאת עקב המרכיבים הללו הקשורים לנסיבות בהן העבירה בוצעה.

 

האם העונש בגין עבירות הריגה חייב להיות העונש המרבי שהחוק מגדיר?

כך או כך, ליווי משפטי איכותי של עו"ד פלילי, יש בו כדי לסייע לחשוד או לנאשם בעבירות הריגה, להציג לערכאה המטפלת בתיק, את פרטי המקרה באור מקל, שעשוי לאפשר הקלה מסוימת בעונש.

מטבע הדברים, תיקי הריגה הם לא תיקים פליליים שיש להקל בהם ראש. נדרשת אסטרטגיה משפטית מחושבת היטב מצד עורך הדין המייצג את הנאשם, אם שואפים להפחית את השלכות האישומים על חיי הנאשם בטווח המיידי והרחוק.

תכליתו של הייצוג המשפטי שמספק עורך הדין הפלילי ללקוחותיו העומדים לדין בעקבות סעיפי אישום בעבירות הריגה, הוא להטות את הדין לטובת הלקוח עד כמה שמתאפשר תוך מיצוי זכויותיו, חרף הנסיבות המורכבות.

 

כך עורך דין פלילי מנוסה יכול לסייע בהפחתת העונש על עבירות הריגה

נקראתם לחקירה במשטרה בעקבות חשד למעורבותכם בעבירות הריגה? הוגש כנגדכם כתב אישום על עבירת הריגה? זה הזמן לפנות לקבלת הכוונה משפטית מקצועית של עו"ד פלילי שמתמחה בתיקי הריגה, כדי לשפר את סיכוייכם להיחלץ במינימום נזק ממצב הביש שאליו הגעתם.

 

התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

הריגה בשוגג

החוק בישראל עושה הבחנה בין רצח ובין עבירות הריגה. הבחנה זו מתקיימת מתוך התובנה כי בעבירות המתה, קיימת חשיבות רבה לכוונה שבביצוע העבירה. בהתאם לקביעת

גרימת מוות בכוונה תחילה

במדינת ישראל, החוק מתייחס בחומרה רבה לגבי כל פגיעה באדם ובמיוחד כשמדובר בפגיעה בחיי אדם. יחד עם זאת, מבדילהחוק בין פגיעות שגרמו למוות, ללא כוונה

עבירת הריגה

תוצאתה של עבירת הריגה היא מוות. עבירת הריגה יכולה להתרחש במספר דרגות חומרה, החל מרצח, שהינה העבירה החמורה ביותר על פי חוק העונשין, וכלה בגרימת

עורך דין גרימת מוות ברשלנות

גרימת מוות ברשלנות היא עבירה פלילית מקבוצת עבירות ההמתה שבצידן עונשי מאסר. כשאדם כלשהו פועל שבאופן המוביל למותו של זולתו מבלי שהיה מודע להשלכות הפוטנציאליות

גרימת מוות ברשלנות – עונש

גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה פלילית בקטגוריית עבירות המתה שבצידה עונש מאסר. כאשר אדם מבצע פעולות שונות שבעקבותיהן אדם אחר מאבד את חייו, הוא עלול

רצח מדרגה ראשונה – עונש

אין עוררין על כך שבתחום המשפט הפלילי בישראל, עבירות רצח מדרגה ראשונה נחשבות כעבירות הפליליות החמורות מכולן. בהתאם לכך, הרשעה בעבירת רצח מדרגה ראשונה גוררת