מונחים משפטיים בתחום הפלילי

מי שעוסקים בפלילים כעניין שבשגרה, מכירים קרוב לוודאי מושגים משפטיים בתחום הפלילי באופן המעניק להם מיומנות בקריאת טקסטים המתייחסים לתחום. ואולם מי שרק מתעניינים בתחום או מעוניינים להרחיב את הידע וההתמצאות שלהם בו, חייבים להתוודע למספר גדול של מושגים שללא היכרות איתם קשה עד בלתי אפשרי להבין את ההתנהלות העניינית והמשפטית בתחום.
בשורות להלן צירפנו מונחים נפוצים השייכים לשלבים השונים של ההתנהלות המשטרתית והמשפטית כנגד מי שביצע לכאורה עבירה פלילית. מהי עבירה פלילית? מהם השלבים השונים בדרך להרשעה של אדם בעבירה פלילית? אילו מונחים משפטיים בתחום הפלילי נוגעים לכל אחד מהשלבים? ולמה חשוב להכיר את המונחים הללו? כדאי לקרוא – כל התשובות בהמשך המאמר.

מהי עבירה פלילית ומה משמעותה בראי החוק בישראל?

חוקי מדינת ישראל עוסקים במכלול היחסים שבין אדם לחסרו, כמו גם בין אדם לרשויות, ובעיקר למדינת ישראל. מי שעובר על החוקים הללו, במזיד או בשוגג, מבצע עבירה. לכאורה, אדם אמור להיענש על כל עבירה, למעשה, יש מקרים שבהם, מטעמים שונים, מחליטות הרשויות להימנע מלהעמיד אדם לדין על עבירה שביצע.

ואולם אם אדם מבצע עבירה פלילית, הסיכויים שלו לעמוד לדין הם גבוהים. עבירה פלילית היא עבירה על חוק העונשין בישראל. החוק הזה והפקודות השונות הנגזרות ממנו עוסק בכל תחומי החיים. כמו כן מוגדר בחוק רף הענישה הקיים עבור כל עבירה.

מונחים משפטיים התחום הפלילי המשמשים לסיווג עבירות לפי חומרתן

העבירות על פי החוק הישראלי מסווגות לפי רמות. שלוש הרמות הקיימות הן חטא, עוון או פשע. הפשע עצמו מסווג לסוגים שונים – פשע שנאה, פשע מאורגן ופשע מלחמה.

להלן הגדרתו המורחבת של כל אחד מן המונחים הללו:

• חטא:  החטא הוא הרף הנמוך ביותר במידרג העבירות הפליליות בישראל. העונש המרבי על עבירת חטא הוא שלושה חודשי מאסר. לפעמים אפשר להמיר את המאסר בקנס כספי או בעבודות שירות.
• עוון: הדרגה הבאה של עבירה פלילית היא עוון – עבירה שהעונש בצידה גבוה משלושה חודשים ומגיע לכל היותר לשלוש שנים. אם אפשר להמיר את המאסר בקנס, הרי שהקנס יעלה על הקנס המינימלי הקבוע בחוק.
• פשע: הרף הבא של עבירות פליליות הוא פשע – עבירה שהעונש עבורה הוא מאסר של יותר משלוש שנים. לרוב, לא ניתן להמיר את המאסר בעבירות כאלה בקנס. תחת עבירת הפשע מאוגדים סוגים שונים של פשעים:

1. פשעי שנאה: פשע הנובע משנאה על רקע דתי, אתני, מגדרי או עדתי. פשע שנאה יכול להיות הצתת בית תפילה, או פגיעה באדם על רקע צבע עורו או מוצאו.
2. פשע מאורגן: מדובר בפשיעה שהמבצעים אותה הקימו לצורך כך ארגוני פשיעה, עם היררכיה ודרכי פעולה  ייחודיים.
3. פשעי מלחמה: פשע על רקע מלחמתי, המנוגד לחוקים ולאמנות בינלאומיים העוסקים במלחמה. למשל – רצח שבויים, הריגת חפים מפשע שלא היו מעורבים בלחימה, אונס אזרחים או שבויים ועוד.

השלבים בדרך להרשעה או זיכוי בעבירה פלילית

נקודת המוצא של כלל המערכת החוקית בישראל, כמו גם בכל מדינה מתוקנת בעולם, היא שאדם הוא זכאי כל עוד לא הוכח אחרת. עם זאת, כאשר מתעוררים חשדות נגד מאן דהוא בביצוע עבירה, הוא עובר מספר שלבים שבהם משתנה ההגדרה שלו, ויחד איתה המצב המשפטי של אותו אדם, כפי שנסביר להלן:

1. חשוד: חשוד הוא אדם שקיימים כנגדו חשדות לביצוע העבירה. החשדות הללו אמנם לא נחקרו עד תום, אבל הראיות הקיימות מצביעות לכאורה על מעורבות, ואולי אפילו על אשמה שלו בעבירות המיוחסות לו.
2. נאשם: אם ההוכחות שהצטברו כנגד החשוד מצביעות על כך שסיכויי ההרשעה שלו הם גבוהים, כי אז יוגש נגדו כתב אישום. עצם הגשת כתב האישום הופכת את החשוד לנאשם. גם בשלב הזה הוא עדיין נחשב לזכאי, אבל כעת מתנהלים נגדו הליכים משפטיים.
3. עבריין מורשע: אם משפטו של הנאשם הסתיים בהרשעה, כי אז מצבו השתנה. אותו נאשם כבר איננו חשוד או נאשם, כי אם עבריין מורשע.
4. פסק דין: פסק הדין קובע את מעמדו המשפטי של נאשם. פסק הדין יכול להרשיע אותו או, לחילופין לזכות אותו. הזיכוי יכול להיות מהעדר הוכחות מספיקות או מהעדר אשמה, שזה אומר שבית המשפט החליט שהנאשם נקי מכל חשד. פסק הדין איננו עוסק במישרין בענישה, אבל בהחלט משפיע עליה באמצעות סוג העבירה שבה הנאשם מורשע.
5. גזר דין: לאחר שפסק דין בוקרה, יושבים השופטים בדין במטרה לקבוע את גזר הדין – שזה אומר איזה עונש יקבל העבריין המורשע. במקרים רבים, אחרי השלב הזה מוגשים ערעורים על חומרת העונש.
6. ערעור על גזר הדין: יש מקרים שבהם מי שהורשע בעבירה מערער על גזר הדין. יש בכך משום סיכון, משם שבית המשפט עלול להחמיר את פסק הדין ולא להקל אותו.

למה חשוב להכיר מונחים משפטיים בתחום הפלילי?

היכרות עם המושגים השונים בעולם המשפט הפלילי, דרושה על מנת לדעת איך להתייחס לאדם ומה בדיוק המצב המשפטי שלו בכל רגע נתן. היכרות עם המושגים המשפטיים מונעת שימוש לא נכון בהם והתייחסות בלתי הולמת לאדם. לדוגמה – הפצת ידיעות או דברי שטנה על אדם, אף כי הוא עדיין בגדר חשוד וניהול משפט הוגן עשוי לזכות אותו.

זאת בדיוק הסיבה לכך שבמקרים רבים אוסר בית המשפט פרסום שמם תמונתם של חשודים. עם זאת, אם הפרסום משרת את המטרות של בית המשפט, הוא אכן עשוי להתבצע. למשל – פרסום שמו ותמונתו של חשוד באונס, עשוי לגרום למתלוננות נוספות לאזור אומץ ולהגיש גם הן תלונה.

התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.