חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע

אחד המצבים הפחות נעימים הוא תרחיש בו אדם מתעורר בוקר אחד ומגלה שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שביצע לכאורה. בישראל, בדומה למרבית המדינות המתוקנות, מצב כזה אינו אפשרי. החוק בישראל מחייב את הרשויות ליידע את החשוד על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום ולאפשר לו לשטוח את הטענות שלו בשימוע.

מה זה בעצם שימוע ומה ההיגיון העומד מאחוריו? באילו מקרים המדינה חייבת לערוך לחשוד בביצוע עבירה שימוע? באילו מצבים לא נערך שימוע כאמור לעיל? למה חשוב להגיע לשימוע בליווי עורך דין ולא לנסות לעבור אותו לבד? מה קורה כאשר נאשם מראה חוסר נכונות לגשת לשימוע? בשורות להלן נעסוק בשימוע לפני הגשת כתב אישום ובמשמעויות של חוסר נכונות של נאשם לגשת לשימוע.

מה זה שימוע לפני משפט ומי עורך אותו

שימוע לפני משפט הוא למעשה הזדמנות שניתנת לנאשם להציג את הטיעונים שלו נגד קיום המשפט. בדרך כלל, כתב האישום שאמור להיות מוגש מגובה בהוכחות וראיות המצביעות לכאורה על אשמת הנאשם. עם זאת, יש גם מקרים שבהם מי שחשוד בביצוע עבירות חמורות מציג את הטענות שלו באופן שמייתר את עריכת המשפט ומציג את הראיות הקיימות ואת המעשה שבגינו מוגש כתב האישום באור שונה מזה שהפרקליטות ראתה אותו.

למען הסר ספק – השימוע איננו נוגע למשפט עצמו אלא רק לצורך או להעדר הצורך להגיש את כתב האישום. מי שעורכים את השימוע הם עורכי הדין מטעם התובע הכללי. זה המקום להבהיר כי הדבר הכי פחות רצוי הוא להגיע לשימוע בלי ליווי של עורך דין פלילי מנוסה ומיומן.

 

ההיגיון מאחורי עריכת שימוע לחשוד

על פי החוק במדינת ישראל, שימוע נערך לפני הגשת כתב אישום בעבירות מסוג פשע שדינן מאסר של שלוש שנים ומעלה. ההיגיון מאחורי עריכת השימוע הוא פשוט – לכל מטבע יש שני צדדים. לעיתים, מחמיצים אנשי המקצוע האמונים על הגשת כתב האישום צד נסתר במעשיו של החשוד, שעשוי לשפוך אור אחר על המעשה.

לא אחת קורה שבעקבות השימוע מבוטל כתב האישום, או לכל הפחות נערכים בו שינויים המקלים את חומרת ההאשמות. כאמור, השימוע איננו דיון בכתב האישום אלא בצורך או בהעדר הצורך להגיש אותו מלכתחילה. ככל שהטיעונים של החשוד מוצגים בצורה רהוטה יותר וככל שהוא מצליח להסביר את ההתנהלות הפלילית שלו לכאורה, כך גדלים הסיכויים לביטול או להקלה בכתב האישום.

חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע
חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע

באילו מקרים החוק מחייב עריכת שימוע ומתי אין חובה לעשות כך

החוק במדינת ישראל מחייב לערוך שימוש בכל מקרה שבו כתב האישום הצפוי עוסק בעבירה מסוג פשע שדינה שלוש שנות מאסר ומעלה. מאליו מובן שגם בעבירות חמורות יותר קיימת חובה לערוך שימוע לחשוד. עם זאת, יש חריגים בנושא, כפי שיפורט להלן:

  • קיימת מניעה להעניק לחשוד את זכות השימוע: יש מקרים שבהם רשאי מי שהסמכות נתונה בידו לשלול מחשוד את זכות השימוע. זאת, על פי שיקול דעתו ובלבד שהסיבה לאי עריכת השימור תירשם ותלווה בנימוקים מתאימים. לכאורה הזכות הזאת מותירה מרחב פעולה רב לתביעה. למעשה, רק במקרים מיוחדים מאד השימוע לא נערך.
  • חשוד הנמצא במעצר: אם חשוד בעבירה פלילית מסוג פשע ומעלה כבר נמצא במעצר, החוק איננו מחייב את הפרקליטות לערוך לו שימוע לפני הגשת כתב אישום. עם זאת, יש מקרים שבהם מתקבלת החלטה לערוך בכל זאת שימוע, בהתאם לנסיבות המקרה.
  • שימוע לגבי עבירות אלימות במשפחה: עבירות מהסוג האמור מוחרגות והחוק איננו מחייב עריכת שימוע לנאשם לפני הגשת כתב אישום.

 

למה חשוב להגיע לשימוע בליווי עורך דין פלילי

עריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום היא הזדמנות פז שניתנת לחשוד בביצוע עבירות חמורות להגן על עצמו. אי לכך, לפני עריכת השימוע חייבת הפרקליטות להעביר את כל החומרים הקשורים בכתב האישום לידי עורך הדין של החשוד, שבשלב הזה הוא עדיין איננו נאשם.

עורך הדין חייב לבחון את הנתונים ואת חומר החקירה ולגבש את דעתו ואת אופן ההתנהלות בהליך השימוע. לפעמים, אופן ההצגה של הראיות עשוי לשנות את המגמה. במקרים אחרים, ראיה חסרה שהחשוד מחזיק בה והיא לא נמצאת ברשות התביעה, עשויה להשפיע על ההחלטה הסופית. בחינת הראיות וכתב האישום על ידי עורך דין היא שלב קריטי בהליך המשפטי.

 

למה חשוב לשים לב בהצגת הטיעונים של החשוד בעת השימוע

אחד הדברים החשובים שחשוב לדעת על השימוע הוא שכל הדברים שנאמרים במהלכו יכולים לשמש את התביעה בהמשך הדרך. המשמעות היא שאמירה בלתי אחראית עלולה לחזק את הטיעונים של התביעה. לפיכך, חשוב להתכונן לפני השימוע כאשר עורך הדין מנהל את ההכנות.

עורך הדין יסייע לחשוד בהצגת הטענות שלו תוך הימנעות מאמירות פזיזות ומיותרות שעלולות בהמשך הדרך להיות מופנות כנגדו. לפעמים, העצה הטובה ביותר של עורך הדין היא לשמור על שתיקה בנושאים כאלה ואחרים.

 

מה קורה במקרה של חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע

אף שהחוק מחייב את הפרקליטות לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום, הוא איננו מחייב את החשוד לגשת לשימוע. קיימת אפשרות לוותר על השימוע ואולם הוויתור חייב להיות מגובה בהצהרה כתובה של החשוד בנושא. עם זאת, במרבית המקרים עורכי הדין של החשוד ימליצו לו שלא לוותר על זכותו לשימוע.

גם אם בעקבות השימוע כתב האישום לא מבוטל, הרי שחומרת האישומים הכלולים בו יכולה להשתנות. הקלה בחומרת האישומים פירושה הקלה בגזר הדין האפשרי, אם וכאשר יורשע החשוד בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. זאת הסיבה שעורכי דין מעודדים את הלקוחות שלהם לגשת לשימוע ולשטוח את הטענות שלהם בנוגע לכתב האישום.

 

התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת יכולה להתרחש במספר מצבים וסיטואציות, שיפורטו במסגרת מאמר זה. אולם יש לציין בתחילה כי כאשר ישנה חזרה מכתב האישום,

היעדר אשמה פלילית

כשאדם מעורב במקרה שיש בו חשד לעבירה פלילית, הדבר הראשון שחוקרי המשטרה עושים הוא לפתוח תיק פלילי כנגד החשוד. פתיחת התיק מאפשרת לחוקרי המשטרה לאסוף

היעדר עניין לציבור

בתחילת שנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוק סדר הדין הפלילי. התיקון עוסק במקרים שבהם אין הצדקה, אינטרס או עניין ציבורי להעמדה לדין של חשוד בעבירה

ביטול כתב אישום עקב רשלנות התביעה

נאשם שכנגדו הוגש כתב אישום יכול לנסות לבטל אותו עוד לפני תחילת הדיונים. אחת האפשרויות הפחות מוכרות היא ביטול כתב אישום עקב רשלנות התביעה. מדובר