מעת לעת עולה בתקשורת נושא ההסגרה של עבריינים למדינות אחרות. ההסגרה נדרשת בדרך כלל על ידי מדינה שבה ביצע חשוד או נאשם מסוים, עבירה פלילית אשר בגינה אפשר וצריך להעמידו לדין. עם זאת, נושא ההסגרה מעורר קשיים חוקיים ואתיים.
הקשיים מתעוררים מעצם היותו של המוסגר אזרח ישראלי, שלא אמור להיות מוסגר למדינה זרה. מהם הליכי הסגרה ומי אמור לפתוח בהם? אילו תנאים חייבים להתקיים על מנת שיתבצעו הליכי הסגרה? מה בין הסכם הסגרה בין מדינות להסכם הסגרה אישי? אילו הליכים חלופיים ניתן ליישם למרות היעדר הסכם הסגרה?
בשורות הבאות נעסוק בנושא טעון, כאשר יש סתירה בין מחויבות המדינה להגן על אזרחיה לבין המחויבות שלה לצדק ולהסכמים שנחתמו עם מדינות אחרות.
למה הסכמי הסגרה הם חשובים
הסכמי הסגרה של חשודים בביצוע עבירות פליליות או של מי שהורשעו בביצוע העבירות והצליחו לברוח לישראל, נועדו לרוב להדק את שיתוף הפעולה בין המדינות ולאפשר למדינה המבקשת הסגרה לבוא חשבון עם עבריינים שביצעו עבירות בתחומה. לרוב, הסכמי הסגרה נועדו להביא למשפט אדם אשר נחשד או הורשע במדינה אחרת בביצוע פשעים חמורים.
במעט מאד מקרים מתקבלת בקשת הסגרה על עבירות קלות ערך, אם בכלל. החשיבות של הסכמי הסגרה נובעת מההדדיות שלהם. המשמעות היא שאם מדינת ישראל לא הסגירה חשוד או נאשם בביצוע עבירה חמורה למדינה שיש איתה הסכם הסגרה, אותה המדינה תמנע בעתיד מלהסגיר פושעים ישראלים שנמלטו אליה. בהקשר של המלחמה הבין לאומית בפשיעה, הליכי הסגרה הם נדבך חשוב התורם להצלחת המאבק בפשיעה.
מהם הליכי הסגרה ומי אמור לפתוח בהם
הליכי הסגרה הם בעצם סגירת כל המעגלים המשפטיים והפרוצדורליים שעל מבקשי ההסגרה לעבור, לפני שההסגרה יוצאת אל הפועל. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בהליכים מורכבים. זאת, משום שהעבריין עלול להתנגד להסגרה, ובצדק מבחינתו.
יש מקרים שבהם ההסגרה בעייתית משום שבמדינה הדורשת את ההסגרה, גזר הדין על העבירה עלול להיות חמור מזה המקובל בישראל. במקרים אחרים, עולה החשש שהמדינה שבה בוצעה העבירה לא תחזיר את העבריין לארץ לצורך ריצוי העונש.
לדוגמה – אם במדינה המבקשת את ההסגרה מתקיימת שחיתות משפטית והיא ידועה, תמנע מדינת ישראל מלהסגיר אליה עבריינים. בדרך כלל ההעדפה היא לשפוט את העבריינים בארץ, על פי חוקי המדינה שבה בוצעה העבירה.
תנאים לפתיחת הליכי הסגרה
על מנת שניתן יהיה להתחיל בהליכי הגרה, חייבים להתקיים כל שלושת התנאים כמצוין להלן:
- קיימת אמנת הסגרה בין המדינות: קיומה של אמנת הסגרה היא מחייבת, לכל הפחות על מנת להתחיל הליך הסגרה. במקרים מיוחדים בלבד, החתם הסכם הנוגע לחשוד ספציפי בלבד, עם מדינה שאין לה הסכם הסגרה עם מדינת ישראל.
- הסגרה לצורך העמדה לדין או ריצוי עונש: בשום מקרה, לא יוסגר אזרח ישראלי למדינה זרה רק לצורך חקירה. המדינה יכולה לסייע בחקירה, ובעיקר לאפשר לנציגים של המדינה הזרה לחקור את החשוד, ,אבל לא להסגיר אותו לשם כך.
- התחייבות של המדינה המבקשת להעביר את העבריין להחזיר אותו לארץ לצורך ריצוי העונש: כל אזרח ישראלי ירצה את עונש המאסר שלו בישראל, במידת האפשר.
רק כאשר מתקיימים כל התנאים נסללת הדרך להסגרה. עם זאת, יש לא מעט מקרים שבהם נחתם עם מדינה מסוימת הסכם הסגרה ספציפי הנוגע לעבריין ספציפי.
סוגי העבירות שבגינן מתקיימים הסכמי הסגרה
לא בכל מקרה של עבירה מתקיימת חובת ההסגרה. החובה הזאת קיימת אך ורק אם המעשה שבגינו מבקשת המדינה את ההסגרה נחשב לעבירה בשתי המדינות – גם במדינה המבקשת וגם במדינה שבה נמצא הפושע. יש לא מעט מקרים שבהם נמנעה ההסגרה, רק משום שבמדינה שבה שהה העבריין קיימים חוקים שונים.
למשל – כאשר נמלט אחד מרוצחי נהג המונית דרק רוט לארגנטינה, סירבה ארגנטינה להסגיר אותו לישראל. זאת, משום שלפי החוק בארגנטינה אין לשפוט אדם על עבירה לפני שהגיע לגיל 16. כיוון שהנאשם ביצע את הרצח בהיותו בגיל 14 בלבד, הוא נחשב חף מפשע על פי החוק המקומי.
צורות אחרות של הסגרה
לפעמים, עשויה להתקבל החלטה על הסגרת עבריין למדינה זרה למרות שאין הסכמי הסגרה. סוג אחד של הסכמים כבר נסקר כאן – והוא הסכם הסגרה אישי. דרך נוספת להסגרה, אף שהיא לא לגיטימית ולרוב לא מקובלת היא החלטה לגרש את הפושע מהארץ לארץ שבה ביצע את העבירה. שם, עם הנחיתה שלו, יחכו לו נציגי החוק ויעצרו אותו. לרוב, מדובר בשיטה שלא מיושמת אלא במקרים חריגים מאד.
מהם השלבים בהליכי הסגרה?
הליך הסגרה מתחלק, מטבע הדברים, לשלושה חלקים עיקריים: החלק הראשון הוא בקשת ההסגרה שמגיעה מהמדינה המבקשת. הבקשה חייבת לעמוד באמות המידה הנדרשות, שיאפשרו למדינת ישראל לחקור ולאמת את הפרטים. בשלב הבא עשוי להתבצע מעצר של החשוד, אם קיים חשד סביר לכך שהוא עלול להימלט.
לאחר מכן מתרחש הליך ההתדיינות, תוך שהעבריין המבוקש רשאי לעשות ככל יכולתו למנוע את ההסגרה, כולל עתירה לבג"ץ שעשוי להיות המגן האחרון שלו. הליכי הסגרה יכולים לקחת מספר שבועות, מספר חודשים ואף יותר, בהתאם לאופי ההליכים המתנהלים. רק כשאין אפשרות נוספת לדחות או לעצור את התהליך, מתבצעת ההסגרה בפועל.
התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.
