הורה חייב על פי חוק לדאוג לצרכיו הבסיסיים של ילדו.
המונח המשפטי אשר דן בהכללה בצרכים אלו נקרא חובת מזונות.
מונח זה הוא מהותי וחל על כל הורה, בין אם מדובר בבני זוג החיים יחד או בנפרד.
עם זאת, במקרה של בני זוג החיים בנפרד, חובת המזונות נדרשת לקבל ערך מספרי אשר ניתן יהיה לחלק אותו בין ההורים הגרושים.
דמי מזונות – מושגי יסוד
על פי החוק, הזכות לקבלת מזונות היא של הילד להורים. זכות זו נגזרת מהחובה של הורה, החל מיום לידת ילדו לדאוג לצרכיו של הילד עד להגיעו לבגרות, קרי, עד שימלאו לו 18. יחד עם זאת, גם לאחר גיל 18, בעת שהילד משרת בשירות חובה, בין אם בצבא או בשירות לאומי, הוא זכאי לקבל מהוריו סכום מזונות מופחת.
קביעת גובה דמי מזונות – באופן עצמאי
בעת הליך גירושין, עומדת בפני ההורים האפשרות להחליט באופן מוסכם על גובה המזונות שבהן יהיה מחויב מי מבני הזוג. לצד זאת חשוב לציין כי הסכם מסוג זה, אף שהוא נערך באופן עצמאי, זקוק לאישור מטעם בית המשפט לענייני משפחה על מנת שיינתן לו תוקף. עו"ד דגנית אלישיב היא בעלת ניסיון בליווי בני זוג בעריכת הסכמים מעין אלה.
קביעת גובה המזונות – בצו בית משפט
בהיעדר הסכמה בין ההורים על גובה המזונות, הדרך החילופית לקביעת דמי המזונות היא בהגשת תביעת מזונות. התביעה לקבלת דמי מזונות מצד אחד מבני הזוג מוגשת בדרך כלל על ידי בן הזוג השני אשר נכנס למעשה בנעלי הילד. זאת מאחר שהזכות למזונות היא של הילד ולא של בן הזוג. מטעמים אלו, ההחלטה של בית המשפט בתביעה מסוג זה תהיה בהתאם לאינטרס של הילד.
דמי מזונות בהתאם לדין האישי
תחולת דיני המזונות היא בהתאם לדינם האישי של ההורים. כאשר מדובר בהורים יהודיים, ההלכה של הדין העברי מחייבת את האב בתשלום מזונות הילדים. המחויבות של האב היא לדאגה לצרכי הבסיס של ילדיו. גובה המזונות הקבוע בחוק הוא כ- 1,250 ₪ לילד, כאשר במקרה של מספר ילדים, מבוצעת הפחתה מסוימת.
הוצאות נוספות שעניינן בדיור בו מתגוררים הילדים, מחולק באופן המותאם לרמת החיים של הילדים טרם הגירושין והן נקבעות בנפרד מחובת המזונות הבסיסית. גם במקרה זה מדובר בחובה החלה על האב והיא לרוב נקבעת בשיעור של בין 30% ל- 50% מעלויות הדיור, בהתאם למספר הילדים המשותפים.
קביעת גובה דמי המזונות – צרכי הילד במקום הראשון
הבסיס בקביעת דמי מזונות הוא להיטיב עם הילד המצוי בתווך בין הורים החיים בנפרד. ממילא מדובר במצב אשר דורש הבנה והתאמה עבור הילד הנדרש לחלק את חייו בין שני בתים. הרצון למסד את הדאגה לרווחתו הכלכלית של הילד להורים גרושים יצרה מנגנונים, הן בהיבט ההלכתי והן בהיבט המשפטי עכשווי, אשר מחייבים את ההורים בהשקעת כספם לטובת רווחת הילד.
