עבירות שוד

עבירות שוד הן עבירות גניבה אשר מבוצעות באמצעים אלימים ועל ידי זריעת מורא בקורבנות העבירה. עבירות שוד מעצם מהותן, פוגעות בזכות הקניין שהיא זכות יסוד של כל אדם בנוסף לפגיעה בחיים, בגוף ובחירות של הנפגע או הנפגעים מביצוען. בהתאם לכך, הענישה בצידן של עבירות שוד בישראל, היא מחמירה באופן ניכר בהשוואה לעונשים בגין עבירות גניבה סטנדרטיות. עבריין שהורשע בביצוע עבירת שוד עומד בפני עונש של 14 עד 20 שנות מאסר בפועל. בסקירה שלהלן נדון בעבירות שוד לסוגיהן, בהבדלים העקרוניים בין עבירת שוד לעבירת גניבה, ובעונשים הקבועים בגינן של עבירות שוד בחוק העונשין הישראלי.

מהן עבירות שוד על פי הדין הפלילי בישראל?

בחוק העונשין הישראלי, עבירות שוד מוגדרות בלשון זו: ”(א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע עשרה שנים. (ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים”. מלשונו של החוק ניתן להבין כי עבירות שוד הן למעשה עבירות גניבה לכל דבר ועניין, אך כאלו המתבצעות תוך שימוש באמצעים אלימים ובטקטיקות להפחדת הקורבן. עבירות שוד כוללות מרכיב של פגיעה בגופו ובחייו של הקורבן, בזכותו לקניין, לאוטונומיה על גופו, ובחירות של קורבנות השוד. מסיבות אלו, כאמור, קבע המחוקק עונשים קשים בצידן של עבירות שוד בישראל, ואין עוררין על כך שמדובר ברף ענישה גבוה מזה הנהוג בעבירות גניבה בסיסיות.

סוגים של עבירות שוד

בחוק העונשין במדינת ישראל ישנה הבחנה בין שני סוגי עבירות שוד:

1. שוד “כללי” – שהוא עבירת גניבה אשר מתבצעת באופן אלים.
2. שוד בנסיבות מחמירות – כאן הכוונה לעבירת שוד מזוין, שעניינה שוד המתבצע בקבוצה וכולל פגיעה פיזית בקורבנות עבירת השוד.

כאן ניתן לקרוא על העונש של שוד מזויין.

כיצד מתייחס החוק בישראל לעבירות שוד?

כפי שצוין לעיל, עבירות שוד נחשבות כעבירות פליליות חמורות מאין כמוהן בספר החוקים הישראלי ובהתאם לזאת – עבריינים שהורשעו בביצועין צפויים לעונשים כבדים. זאת מפאת היותן של עבירות שוד, בחזקת עבירות גניבה שבוצעו בנסיבות מחמירות. לעניין זה, ההבדל העיקרי בין עבירת גניבה לבין עבירת שוד טמון בעובדה שבעבירות שוד ישנו מוטיב מובהק של אלימות הכרוך בביצוע העבירה. ביתר ההבדלים בין עבירת גניבה רגילה ובין עבירות שוד, נדון בפרוטרוט בשורות הבאות.

על ההבדלים בין עבירות שוד לעבירות גניבה בראי החוק והמשפט בישראל

כפי שהוסבר מעלה, עבירות שוד הן בראש ובראשונה עבירות גניבה, כאשר גם פעולת גניבה המתבצעת במסגרת פריצה לבית פרטי, רכב או בית עסק, נחשבת מבחינת החוק כעבירת גניבה. עולה אם כן הסוגיה: מהן הנסיבות שבהן ניתן להרשיע נאשם דווקא בביצוע עבירות שוד ולא בעבירת גניבה. התשובה לסוגיה זו, תלויה בשאלה אחרת והיא: האם מעשה הגניבה לווה באקט של אלימות? ככל ובמסגרת עבירת הגניבה, בסמיכות לביצועה או לאחר מכן, הגנב ביצע גם עבירת אלימות בקורבנותיו, אפשר שעבירת הגניבה תסווג למעשה בתור עבירת שוד. היינו, במצב שבו עבירת הגניבה לוותה בפעולות אלימות במהותן, שבוצעו לשם העברת הרכוש הגנוב לחזקת הגנב או הגנבים – עבירת הגניבה ניתנת לסיווג כשוד בכפייה, שנחשב לשוד לכל דבר ועניין מבחינה משפטית. העונש הקבוע בחוק העונשין עבור עבירות שוד, הוא עונש מאסר בפועל שנע כאמור בין 14 שנים ל – 20 שנים (על פי נסיבות האירוע).

כיצד ניתן להוכיח שאדם היה מעורב בביצוע שוד?

לטובת הרשעתו של פלוני בעבירת שוד, יש צורך להוכיח את קיומו של קשר נסיבתי בין אקט הגניבה לבין מעשי האלימות שנעשו. בהקשר זה ראוי לציין שהחוק בישראל אינו מבחין בין מעשים אלימים שנעשו כחלק מאירוע הגניבה עצמו לבין איום באלימות מצד מבצע העבירה. כדי שניתן יהיה להרשיע אדם בביצוע עבירת שוד, לצורך העניין, די בכך שמעשה הגניבה יהא מלווה באיום להפעלת אמצעים אלימים, על מנת שתתאפשר הרשעה של העבריין בביצוע עבירת שוד. מטבע הדברים, היה ופעולת הגניבה לוותה בפועל באלימות לסוגיה, יהיה פשוט יותר להוכיח שאכן בוצע שוד שאינו בחזקת עבירת גניבה סטנדרטית. עוד יצויין שלא הכרחי מבחינת החוק שהאקט האלים ו / או האיום באלימות, יבואו לידי ביטוי בהכרח במסגרת מעשה הגניבה כשלעצמו. מבחינת החוק, אלימות או איום באלימות שהתרחשו גם בסמוך לאירוע הגניבה או אחריו, עדיין יחשבו כקשורים נסיבתית למעשה הגניבה, באופן שיאפשר לסווג את העבירה כשוד אלים.

מהן עבירות שוד בנסיבות מחמירות?

עבירות שוד שלוו במעשי אלימות לסוגיהם במהלך אירוע השוד – בין אם הפעלת הכוח תוכננה מראש ובין אם הדבר התרחש בצורה ספונטנית, עשויות להישפט בתור שוד אשר בוצע תחת נסיבות מחמירות. כדי ששוד יחשב כעבירת שוד בנסיבות מחמירות, עליו לכלול את אחד המרכיבים שלהלן:

1. שימוש בנשק חם – בצורה שעלולה היתה לגרום לפגיעה בחיי אדם או סכנת נפשות ממשית לקורבנות השוד בזמן השוד, לפניו או לאחריו.
2. שוד קבוצתי – מעורבות של מספר אנשים שחברו אלו לאלו לטובת מעשה השוד.

כאשר מתקיימים הגורמים הללו ביחד או בנפרד בעת ביצוע שוד, אפשר שהשוד ייחשב כעבירת שוד שבוצעה בנסיבות מחמירות, ובמיוחד באם קיים יסוד ראייתי המאפשר להוכיח שעבירת השוד לוותה באלימות שהובילה לפגיעה פיזית ממשית בקורבנות השוד או בכל אדם באזור בו התרחש.

האם החוק מתייחס לניסיון לשוד במידת חומרה זהה לעבירות שוד?

לעתים נדרש בית המשפט לסוגיה: כיצד יש לטפל באדם הנאשם בביצוע שוד שלא הושלם כמתוכנן. האם במצב כזה תתאפשר הרשעה של החשוד בביצוע עבירת שוד? התשובה לסוגיה מורכבת זו, היא אכן חיובית. אולם הלכה למעשה, חוק העונשין קובע שאדם שניסה לבצע שוד מבלי שעלה בידו ליטול רכוש מזירת הפשע, יידון למאסר בן שבע שנים, לאור הכוונה בבסיס המעשה ועצם השימוש שנעשה באמצעים אלימים במסגרת ניסיון השוד. למרות זאת, בהינתן נסיבות מחמירות יותר, גם ניסיון לשוד שלא צלח, עשוי להסתיים בכך שהנאשם יישא בעונש מאסר כבד העלול להגיע גם לעשרים שנות מאסר.

על חשיבות הסיוע המשפטי מעורך דין פלילי בתיקי שוד

במידה ונחשדת או נאשמת במעורבות בביצוע עבירות שוד, דע כי עליך לפנות לליווי משפטי מקצועי מעורך דין פלילי, ויפה שעה אחת קודם. עורך דין פלילי המתמחה בייצוג חשודים ונאשמים בתיקי שוד, עשוי למצוא דרכים לסייע לך בביטול התיק או סעיפי האישום שנאספו כנגדך. גם במצב בו ההליך הפלילי מגיע לטיפולן של ערכאות משפטיות, עורך דין פלילי שצבר הצלחות בתיקי עבירות שוד, יכול לסייע לנאשם למצות את זכויותיו מול המערכת ובנסיבות מסוימות – לסייע גם להמתיק את עונשו. התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.