עבירת תגרה
בכדי לשמור על שלומו של הציבור ולהגן עליו, קיימים כמה חוקים אשר אוסרים התנהגות אלימה ובריונית. אנשים אשר מפרים חוקים אלה עשויים לקבל עונשי מאסר
עבירות אלימות הן עבירות פליליות המגלמות בחובן פגיעה בזכותו של הפרט על גופו, ולכן עבירות אלימות נחשבות גם כעבירות אשר מתנגשות עם זכותו הבסיסית של אדם להגן על גופו, על חירותו ועל שלוותו. במסגרת הדין הפלילי בישראל מטופלות עבירות אלימות מסוג: עבירת תקיפה, עבירת תקיפה סתם, עבירת תקיפת קטין, עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירת תקיפה הגורמת לחבלה של ממש, עבירת תקיפת שוטרים או עובדי ציבור, עבירת פציעה, עבירת חבלה חמורה, עבירת חבלה בכוונה מחמירה, עבירות חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, ועוד.
במדריך הבא נדון בסוגי עבירות האלימות המוגדרות בחוק העונשין הישראלי ובעונשים הקבועים בצידן.
ישנו מגוון רחב של עבירות אלימות שהדין הפלילי בישראל מטפל בהן:
אדם יורשע בביצוע עבירת אלימות מסוג תקיפה, אם הוכח כי הוא היכה את זולתו, דחף אותו, נגע בו, או הפעיל כוח על גופו בכל דרך שהיא, בין אם במישרין או בעקיפין, ללא קבלת הסכמתו המפורשת של אותו אדם לכך, או בכפוף להסכמה שהושגה במרמה.
לעניין זה, "הפעלת כוח" פירושה גם הפעלת אמצעי חשמלי, אמצעי תאורה, חום, ריח, גז או כל אמצעי או שימוש בחומר למטרת גרימת נזק או מצוקה לאותו אדם שכנגדו הם הופעלו. בהתאם להגדרה זו למונח "הפעלת כוח", ניתן אם כן להסיק שהלכה למעשה, כל הפעלה של כוח כלפי הזולת, פעוטה ככל שתראה, וללא קשר לאופן שבו בוצעה, ככל שהיא מתבצעת ללא קבלת הסכמה ברורה לכך מהזולת – תיחשב כעבירת תקיפה.
גם מעשים שעשויים להתפרש בעיניו של אדם כמעשים שאין בהם מוטיב של אלימות – כגון יריקה או הזזה של אדם ממקום למקום, יחשבו מבחינת החוק בתור עבירות אלימות מסוג תקיפה, ככל והן התבצעו בניגוד לרצונו של הזולת.
עבירת התקיפה הבסיסית ביותר שאינה מערבת חבלה, נקראת בחוק העונשין עבירת "תקיפה סתם" והעונש הקבוע בצידה הוא מאסר לתקופה של עד 24 חודשים. כאשר עבירת תקיפה סתם מתבצעת במסגרת ביצוע עבירה פלילית אחרת, כדוגמת עבירות גניבה, או התנגדות לביצוע מעצר, העונש בצידה יהיה כבד יותר, וינוע בין תקופת מאסר של 3 עד 5 שנים, כתלות בכמות התוקפים שפעלו יחד במועד ביצוע העבירה.
"עובד ציבור" כהגדרתו בחוק הישראלי, הוא כל נושא משרה המספק שירות לתושבי ישראלי מטעם גוף ציבורי כלשהו, או מי שממלא תפקיד ציבורי לסוגיו. כאשר פלוני תוקף עובד ציבור, הוא צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר. אולם העונש עלול להיות גם חמור יותר ולהגיע עד 5 שנות מאסר במידה ועבירת תקיפת עובד הציבור מתבצעת בעזרת כלי נשק, או בכוונה לחבל ביכולתו של עובד הציבור למלא את תפקידו, או לחילופין – במסגרת "עבודת צוות" של שני אנשים ויותר.
עבירות תגרה הן עבירות אלימות לכל דבר ועניין. מדובר על עבירות של תקיפה הדדית, אשר בהן ניתן לטעון שאיש מהמעורבים בקטטה לא השתתף בה מתוך כורח של הגנה עצמית. כאשר פלוני נוטל חלק בתגרה במקום ציבורי, הוא צפוי לעונש מאסר של עד 12 חודשים.
בדין הפלילי בישראל מוגדר המושג "חבלה" בתור: כאב / מחלה / ליקוי פיזי – בין אם הם זמניים או צמיתים. לטובת העניין, חבלות שיחשבו כראיה רלוונטית להליך הפלילי הן: שריטות, סימנים כחולים, סימנים אדומים, נפיחות וכדומה. פלוני התוקף את זולתו וגורם לו חבלה של ממש, צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר. כאשר מדובר על עבירת תקיפה שגרמה לחבלה של ממש במסגרת תקרית שבה פעלו כתוקפים 2 אנשים ומעלה, כל אחד מהם צפוי לעונש של עד 6 שנות מאסר.
בדין הפלילי בישראל מוגדר המונח "פצע" בתור:
"דקירה או חתך שמבתרים או מבקעים כל קרום חיצוני בגוף, ולעניין זה קרום חיצוני הינו כל קרום שניתן לגעת בו מבלי לבתר או לבקע אותו".
פלוני שפצע את זולתו בכוונה תחילה, צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר. מי שביצע עבירת אלימות מסוג פציעה כשבאמתחתו כלי נשק לסוגיו, או שיתף פעולה עם אדם נוסף ויותר בביצוע העבירה, צפוי לעונש של עד 6 שנות מאסר.
בדין הפלילי בישראל מוגדר, "חבלה חמורה" בתור:
"חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת (חבלה שיש בה סכנת נפשות), או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים".
פלוני שתקף את זולתו וגרם לו חבלה חמורה, צפוי לעונש של עד 7 שנות מאסר.
מי שביצע עבירות אלימות מסוג חבלה חמורה תוך החזקת נשק לסוגיו, או יחד עם תוקף או תוקפים נוספים, צפוי לעונש של עד 14 שנות מאסר.
אף שעבירות שוד משויכות בדין הפלילי בישראל לקטגוריית עבירות רכוש, הלכה למעשה – עבירות שוד פוגעות לא רק ברכוש אלא גם בגוף, בנפש ובחופש של קורבנותיהן. מכאן שעבירות שוד חרף סיווגן בחוק העונשין תחת קטגוריית עבירות רכוש, מטופלות לחומרה גם כעבירות אלימות.
פלוני שביצע עבירת גניבה שבמסגרתה (כלומר במהלך ביצוע הגניבה או אחריה) ביצע או איים בביצוע פעולה אלימה באנשים אחרים או ברכוש שלהם, כדי להניח ידיו על הרכוש הנגנב, להותירו תחת חזקתו או במטרה למנוע התנגדות לגניבת הרכוש, או להתמודד עם התנגדות כזו – צפוי לעונשים הקבועים בחוק בגין עבירות שוד. פלוני שביצע עבירת שוד צפוי לעונש של עד 14 שנות מאסר. במקרה של עבירות שוד בנסיבות מחמירות, העונש עשוי להגיע גם ל – 20 שנות מאסר.
על פי הדין הפלילי בישראל, ישנם מספר סוגים של מעשים הנחשבים כעבירות אלימות מסוג חבלה בכוונה מחמירה, וביניהם:
מי שביצע עבירה כלשהי מתוך העבירות המנויות לעיל בכוונה להטיל מום או נכות באדם אחר, לגרום לזולתו חבלה חמורה, למנוע מעצר או הליך פלילי לסוגיו, או לעכב את הבאתו או הבאת אדם אחר לחקירה, צפוי לעונש של עד 20 שנות מאסר.
התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.
בכדי לשמור על שלומו של הציבור ולהגן עליו, קיימים כמה חוקים אשר אוסרים התנהגות אלימה ובריונית. אנשים אשר מפרים חוקים אלה עשויים לקבל עונשי מאסר
"תקיפה סתם" הינה אחת מהעבירות שההרשעה בגינן אינה מחייבת פגיעה פיזית. ככלל, מדובר בעבירה פלילית שמוגדרת כמעשה אלים כלפי אדם אחר בניגוד לרצונו. מבין כלל
עבירות איומים הן עבירות פליליות נפוצות למדי במדינת ישראל. עבירות איומים מתבצעות כנגד אנשים מכל קבוצות האוכלוסיה – החל מנבחרי ציבור, אנשים מפורסמים, אושיות תקשורת,
עבירות של תקיפה וחבלה נחשבות לעבירות חמורות מאוד. המחוקק שואף, ובצדק, להעניש את העבריין הגורם חבלה לאדם אחר בחומרה. זאת, בהתאם לחומרת החבלה שאותה גרם.
מעת לעת עולה לכותרות מקרה כזה או אחר, שבו השתמשו לכאורה שוטרים בכוח בלתי סביר על מנת לאכוף את הסדר הציבורי, או על מנת לעצור
אלימות במשפחה היא בין התופעות היותר מטרידות שניתן להעלות על הדעת, ודווקא בתקופה האחרונה, היא הופכת שכיחה מאי פעם. למרבה הצער, עבור אנשים רבים, התא
לצערנו, אנו חיים כיום בעולם בו אלימות של אנשי החוק כלפי אזרחים הפכה לדבר שאינו חריג בנוף המקומי. לכן חשוב להבין כיצד יש לפעול במקרה
במהלך חיי היום יום שלנו כולנו נתקלים בלא מעט אנשים אשר חלק מהם הם שוטרים וחלק הם עובדי ציבור אחרים. אומנם זה נכון שבדרך כלל
תקיפה גורמת חבלה: ע' שימש לתקופה קצרה כמנכ"ל בחברה מוכרת במשק. אחת מעובדות החברה זומנה לשיחת הבהרה במשרדו של ע' ונערכה לשיחה כשהיא מצוידת במכשיר
על פי החוק במדינת ישראל, כל הפעלת אלימות על אדם מסוים ללא הסכמתו או בהסכמה שהושגה בתרמית מוגדרת בתור תקיפה. כאשר בית המשפט יכול לקבוע
כל אחד מאיתנו מוכן ויכול להגן על שלמות גופו ונפשו במצב של פגיעה אלימה. אך כאשר מדובר בקטינים, קשישים או חסרי ישע, מבין החוק כי
לכאורה כולנו חיים במקום בטוח שכן העולם שייך לכולנו ואין אף אדם שנמצא מעל החוק או שעבורו החוק הוא רק המלצה. החוקים שקבענו באים להגן
לא ניתן להתעלם מכך כי האלימות במגרשי הכדורגל במדינת ישראל שברה שיאים בשנים האחרונות, ועל כן אנו עדים למדיניות ענישה מחמירה. מהם העונשים בעבור אלימות?
אלימות, למרות שכולנו היינו רוצים שלא תהיה קיימת בחברה שבה אנו חיים, היא חלק מחיינו. לכן עולה השאלה מה עושים במצבים כאלה והאם יש לנו
תקיפה של בן או בת הזוג עלולה להציב אתכם מול ענישה מחמירה ביותר, וזאת לאור ריבוי של מקרים אשר הסתיימו גם ברצח. כל המידע לגבי
על פי ספר החוקים עבירה של אלימות במשפחה היא עבירה פלילית משמעותית בפני עצמו, אשר נבדלת מעבירות אלימות רגילות. הדרך הטובה ביותר להבין את המשמעות
תופעות של אלימות במשפחה הינן שכיחות מאז ומעולם, כאשר ישנם דיווחים על אלימות כלפי נשים בתוך המשפחה עוד מתחילת הציוויליזציה. המודעות לנושא של אלימות בתוך
איומים טלפוניים מהווים כיום מטרד לא קטן בעבור רבבות ישראלים, כאשר רבים אינם יודעים כי ניתן להגיש תביעה כנגד המאיים. כיצד התהליך מתבצע? להלן הפרטים.
כל אחד מאיתנו עלול למצוא את עצמו באינספור מקרים שבהם הוא יזדקק לשירותיו של עורך דין פלילי, כי למרות שאנחנו חיים בצורה נורמטיבית ורגילה, אין לדעת
המשפחה שלנו היא המקום המוגן. המקום שאליו הגענו כשנולדנו, ואומנם כולנו יודעים שלא ביקשנו אותה ולא בחרנו בה, אך רוב האנשים יודעים לומר עד כמה
עו"ד פלילי סיוון כהן, עם ניסיון עשיר ומומחיות במשפט הפלילי, מציעה ליווי מקצועי ומסור ללקוחותיה, משלב החקירה ועד להליך המשפטי המלא.