אי ידיעה על זכות השימוע והמשמעויות שלה

לכל אזרח ותושב במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות שאיש אינו יכול ואינו אמור למנוע ממנו. אחת הזכויות הבסיסיות הינה זכותו של כל אדם לשימוע לפני הגשת כתב אישום. מדובר בכתבי אישום בעבירות מסוג פשע, אשר דינן מאסר של שלוש שנים ומעלה.

מאליו מובן שגם בעבירות חמורות יותר, למעט עבירות ספציפיות המוגדרות בחוק, עומדת לחשוד הזכות לשימוע. מי חייב ליזום את השימוע? איך אמור החשוד לקבל את ההודעה על עריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום? מה הדין במקרה של אי ידיעה על זכות השימוע? למה חשוב לשכור עורך דין כבר בשלב המוקדם של השימוע? בשורות להלן נעמיק את הדיון בנושא השימוע, המשמעות של אי ידיעה על זכות השימוע והתוצאות האפשריות שלה.

מהו בכלל שימוע, מתי ולמה עורכים אותו

שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא דיון משפטי לכל דבר. הדיון מתנהל בין החשוד ובאי כוחו לבין נציגי התביעה. השימוע אמור להיערך בפני מי שאמור להחליט על הגשת כתב האישום כנגד החשוד, או לחילופין בפני אדם או בעל תפקיד שאותו אדם מינה לצורך העניין. עם זאת, הדיון המשפטי בהליך השימוע איננו מתנהל סביב ההאשמות עצמן אלא רק סביב הצורך או העדר הצורך בהגשת כתב אישום כנגד החשוד.

 

עקרונות חשובים בהליך השימוע

להלן העקרונות המרכזיים בהליך השימוע, אותם חשוב להכיר:

 

  • הלגיטימיות של הליך השימוע: הליך השימוע מתקיים בהתאם לסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי, שנכנס לתוקף באמצע העשור הראשון של המילניום החדש. בסעיף הזה ובחוק בכלל מפורט אופן עריכת השימוע ומי אמור לקחת בו חלק.
  • מסירת הודעה לחשוד: על פי החוק במדינת ישראל, הודעה בדבר עריכת שימוע חייבת להימסר בדואר רשום לידי החשוד שלושים יום לפני מועד השימוע הצפוי. ספירת הימים לקראת השימוע מתחילה עם קבלת המכתב על ידי החשוד.
  • מהות השימוע: כאמור, השימוע איננו בשום פנים סוג של משפט זוטא ולא מתנהלים בו דיונים באשר להליך הפלילי. הדיון בשימוע נע סביב הצורך או העדר הצורך בהגשת כתב אישום, בין אם מפאת העדר אשמה ובין אם בגלל האינטרס הציבורי.
אי ידיעה על זכות השימוע והמשמעויות שלה
אי ידיעה על זכות השימוע והמשמעויות שלה
  • חובת היידוע מול זכות הוויתור: על התביעה חלה החובה ליידע את החשוד בכל הנוגע לזכותו לעריכת שימוע. אי מילוי חובת היידוע עלול לגרום לביטול כתב האישום בבית המשפט. מנגד, לחשוד עומדת הזכות להופיע לשימוע או להימנע ממנו, אם הדבר תואם את האינטרסים והכוונות שלו.
  • השימוע כזכות בסיסית: שימוע לפני הגשת כתב אישום הינו זכות בסיסית של החשוד. עם זאת, יש מקרים בהם עומדת לתביעה הזכות להימנע משימוע. בין השאר – אם החשוד נמצא במעצר, במקרים של אלימות במשפחה או מקרים מיוחדים שבהם מצאו הממונים על החקירה לנכון למנוע מהחשוד את הזכות לשימוע.

מי חייב ליזום את השימוע ואיך מתקבלת ההודעה על השימוע

כאמור, הזכות לשימוע עומדת לכל חשוד בעבירה מסוג פשע, שהעונש עבורה הינו שלוש שנות מאסר ויותר. מי שחייב ליזום את הליך השימוע היא הפרקליטות עצמה. מי שעורכים את השימוע חייבים ליידע את החשוד הן על עצם עריכת השימוע והן על מועד השימוע.

זאת, באמצעות מכתב רשום שיעבור אל החשוד ויאפשר לו להתכונן לשימוע. החשוד או באי כוחו רשאים לבקש דחייה של מועד השימוע, אם הצורך נובע מריבוי החומרים והצורך ללמוד היטב את המקרה. הדבר הנכון ביותר שחשוד יכול לעשות הוא להניח לעורכי הדין המיצגים אותו לנהל את השימוע ולהחליט אם הם מעוניינים בשימוע ואם לאו.

 

אי ידיעה על זכות השימוע והמשמעויות שלה

על פי החוק במדינת ישראל, כל אדם שעלול להפוך לנאשם בעבירה מסוג פשע, שדינה שלוש שנות מאסר ומעלה, חייב לעבור כאמור שימוע לפני הגשת כתב אישום נגדו. אי ידיעה על הזכות לשימוע – כלומר עצם העובדה שהחשוד אינו מודע לזכות שלו לעבור שימוע לפני הגשת כתב האישום, אינה פוטרת את התביעה מהצורך החוקי לערוך את השימוע.

גם אם החשוד טרם שכר עורך דין שייצג אותו במשפט, הרי שהדבר יקרה בסיכומו של עניין. ואם לעורך הדין המייצג את החשוד יתברר שלא נערך לחשוד שימוע מסודר העומד בדרישות החוק, עורך הדין ידרוש כמעט בוודאות לבטל את כתב האישום. ההיסטוריה מוכיחה שבמרבית המקרים בית המשפט נענה לתביעות מהסוג הזה ואכן מבטל את כתב האישום.

 

למה חשוב לשכור עורך דין מיומן כבר בשלב השימוע?

כאמור, עריכת שימוע לחשוד בטרם הגשת כתב אישום מחויבת בחוק. לכאורה אפשר להגיע לשימוע בלי ליווי של עורך דין. ואולם הימנעות מצירוף עורך דין מטעם הנאשם לשימוע עלולה להתגלות כטעות. זאת, מהטעמים הבאים:

  1. הצגת טענות ההגנה בצורה מסודרת: עורך דין מסייע לחשוד להציג את הטענות שלו בצורה מסודרת, ברורה וכזאת שתוביל לדרישה לבטל את כתב האישום. גם אם כתב האישום לא יבוטל, סביר להניח שהצגה נכונה של הטיעונים עשויה לתרום להקלה של ההאשמות ואיתן גם של הענישה הצפויה.
  2. סיוע בבחירת האמירות: כמו שהשימוע נועד לאפשר לחשוד להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, הוא באותה המידה יכול לשמש קרדום לחפור בו בידי התביעה, לתקן את כתב האישום לרעת החשוד דווקא. זאת, בגלל אמירה מפלילה כזאת או אחרת שלו במהלך שימוע. עורך דין פלילי המייצג את החשוד יקבע ביחד אתו בדיוק מה לומר ובעיקר – מה לא לומר במהלך השימוע.

 

בשורה התחתונה

עורך דין איכותי יכול למנוע מן החשוד להיכנס לצרות ולשפר אגב כך עמדות לקראת המשפט. לפעמים, ניהול נכון של השימוע עשוי אפילו לגרום לתביעה לבטל את כתב האישום.

 

התוכן המוצג במאמר שלהלן מובא לידע כללי בלבד, אינו בגדר מידע משפטי מחייב, ואין לפעול על פיו או להסתמך עליו בשום צורה שהיא. במידה ועולה הצורך בהכוונה משפטית, ליווי משפטי או ייצוג משפטי הנועד לסייע במקרה ספציפי, יש לפנות ישירות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מול עורך דין פלילי בעל רישיון.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת

חזרה מכתב אישום מול הרשות התובעת יכולה להתרחש במספר מצבים וסיטואציות, שיפורטו במסגרת מאמר זה. אולם יש לציין בתחילה כי כאשר ישנה חזרה מכתב האישום,

חוסר נכונות של הנאשם לגשת לשימוע

אחד המצבים הפחות נעימים הוא תרחיש בו אדם מתעורר בוקר אחד ומגלה שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה שביצע לכאורה. בישראל, בדומה למרבית המדינות המתוקנות,

היעדר אשמה פלילית

כשאדם מעורב במקרה שיש בו חשד לעבירה פלילית, הדבר הראשון שחוקרי המשטרה עושים הוא לפתוח תיק פלילי כנגד החשוד. פתיחת התיק מאפשרת לחוקרי המשטרה לאסוף

היעדר עניין לציבור

בתחילת שנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוק סדר הדין הפלילי. התיקון עוסק במקרים שבהם אין הצדקה, אינטרס או עניין ציבורי להעמדה לדין של חשוד בעבירה

ביטול כתב אישום עקב רשלנות התביעה

נאשם שכנגדו הוגש כתב אישום יכול לנסות לבטל אותו עוד לפני תחילת הדיונים. אחת האפשרויות הפחות מוכרות היא ביטול כתב אישום עקב רשלנות התביעה. מדובר